DIY - שולחן יצירה לילד/ה

היה היה פעם לול, שגדלו בו שני בנים חמודים. אח"כ הלול עבר לבית חדש וישנה בו ילדה מתוקה (שהבנים השתדלו מאוד לא להעיר).

עברו כמה שנים, הילדה גדלה ועברה ל"מיטה של גדולים", והלול נשכח לו עצוב בצד, מאחסן בתוכו כריות ודובים, צעצועים שפוזרו בחדר, ושאר בלגן.

ואז, יום אחד, אמא החליטה שהלול יהפוך לשולחן יצירה. היא לקחה מברג ופירקה את הסורג הקדמי של הלול, ואז פירקה גם את הקרש והרימה אותו לגובה המירבי.

מפה חד פעמית הודבקה על המשטח. פס של לוחות שעם שנקנה באיקאה לפני מליון שנה הודבק מאחור כדי שיוכלו להתלות עליו היצירות החדשות. חומרי היצירה נאספו ומוקמו על השולחן. שני כסאות קטנים שהיו בבית הצטרפו. הלול הפך לשולחן יצירה לתפארת.

הילדה ציירה מאושרת ציורים בצבעי גואש, ואח"כ גזרה אותם למשולשים שהפכו לשרשרת דגלונים מקסימה.

ומאז ועד היום הילדה המתוקה יושבת ומציירת ציורים על הלול, סליחה, על השולחן החדש. והלול שהפך לשולחן יצירה שמח ומאושר :0)

מה יהיה אחרי שהילדה המתוקה תגדל ותפסיק לצייר על הלול הישן? אל דאגה, אמא כבר תחשוב על משהו.

- תם ולא נשלם -

על אחיות וכלים ארמניים

בין העבודה, הילדים, הכביסות וההסעות בקושי יוצא לי לבלות זמן איכות עם האחיות המוצלחות והאהובות שלי. שירה היא מורה לריקוד ולגרפיקה ואמא לשני ילדים מתוקים וטליה היא צלמת מוכשרת שגרה בחיפה. החלטנו שפשוט צריך לקבוע עובדות בשטח וכנגד כל הסיכויים, תאמנו יום כיף.

התחלנו בארוחת בוקר מפנקת בדירה המתוקה ששיפצנו לטליה לא מזמן בכרמל. 

אחר כך היא לקחה אותנו למקום קסום בואדי ניסנס, שם, בסטודיו וחנות שלה לכלים ארמניים, קיבלה את פנינו רנה, אשה נעימה ומקסימה.  

רנה ואני

רנה הנחתה אותנו לבחור כל אחת כלי לצייר עליו ממבחר הכלים במקום ואז שקענו בהמון דוגמאות מעניינות לציור ארמני על כלים. לא היה קל, אבל בחרנו והתחלנו לעבוד. הציור הוא תהליך לא קצר המורכב מכמה שלבים - תחילה צריך להעביר את הציור לכלי, אחר כך לחזק את הציור בעפרון, לצבוע במכחול את קוי המתאר ובסוף לבחור צבעים ולמלא את המשטחים. 

רנה לוותה אותנו לאורך כל התהליך, יעצה והדריכה, וגם סיפרה לנו על עצמה ועל העם הארמני ואמנות הקרמיקה שלו. ידעתם שהמשפחה הארמנית שמוכרת אריחים וכלים מצויירים בעיר העתיקה הגיעה לירושלים לפני 100 שנה כדי לשפץ את האריחים של כיפת הסלע בהר הבית ונשארה בירושלים בעקבות הטבח של התורכים בארמנים?

אמנם הידיים עבדו, אבל תסמכו עלינו שניצלנו כל רגע לקשקש, לצחוק ולהשלים פערים. היה בוקר קסום של תרפיה ואני כבר מחכה לעשות את זה שוב, חייבת עוד קערה לסלט...

את הכלים לא מקבלים במקום, כי רנה צריכה לייבש ולשרוף אותם. אבל שווה לחכות! 

אה, ואפשר גם לקנות אצלה כלים מוכנים. עלות הסדנא היא לפי הכלי שבחרתם, אנחנו שילמנו בין 250 ל-330 ש"ח לכל אחת. 

אני כמובן ממליצה בחום על הסדנה. וגם על האחיות, אבל זה כבר עניין של מזל :0)

  רנה: 04-8514654, 0544699465, רחוב חורי 34 חיפה.

בלוג דיי 2016

בלוג דיי, למי שלא מכיר, זה יום שבו בלוגרים ממליצים על בלוגים שהם אוהבים לקרוא.
אני לא יודעת מי קבע את הבלוג דיי ל-31.8 אבל ברור שהוא לא היה אמא לילדים קטנים :0)

כל שנה אני מאוד רוצה להמליץ לכם על בלוגים אהובים עלי, אבל עד שאני מתאפסת על עצמי בד"כ מגיע כבר אוקטובר ואני מוותרת. השנה החלטתי להכריז על יום חדש - בלוג דיי בדיליי - ולהקדיש אותו לאמהות בלוגריות שאני אוהבת במיוחד לקרוא. נשים חכמות ויצירתיות שמצליחות לשלב בין אמהות לעבודה ולכתיבה. אז הנה הרשימה שלי:

1. סימני דרך: הבלוג של נעמה מגשימת מתנות (איזה שם נהדר!). כמה שהיא מוכשרת ויצירתית הבחורה הזאת, ויש לה רעיונות פשוטים ונהדרים לפעילויות עם הילדים. למשל משחק השירים לנסיעות שהעביר לנו כמה נסיעות ממש בכיף. פוסט שהעיף אותי במיוחד: תשע נכדות לובשות את הבגדים של סבתא.

מתוך הבלוג סימני דרך. צילום: נונה אורבך

2. ג'ינג': הבלוג של אורית גידלי (כן, המחברת של "נונה קוראת מחשבות") על אמהות, שירה, יצירה. כתיבה מתוקה-מרירה שמרעידה את הלב בכנות שלה, ויצירתיות שעושה לי חשק לשכפל את כל הפרויקטים שלה, כמו ספר ילדים בהפקה עצמית או יום הולדת בלשים.

מתוך הבלוג ג'ינג'. צילום: אורית גידלי

3. KAREN B: בלוג העיצוב של קרן בר. מעצבת פנים מוכשרת שכותבת מעולה וחולקת את הידע שלה ברוחב לב לא נפוץ. אהבתי מאוד.

מתוך הבלוג KAREN B. צילום: אביבית ויסמן

4. נחמה שובתת: בלוג אוכל וגעגועים לאמא שאני לא יכולה לקרוא בלי לבכות, אבל גם לא יכולה שלא לקרוא. וגם המתכונים מצוינים. הקינוח פצפוצים הקליל והטעים הזה (בלי הצימוקים כמובן) לגמרי נכנס לארסנל שלי.

מתוך הבלוג: נחמה שובתת. צילום: נחמה (שם במה)

5. סאבטקסט: כלים תסריטאיים לניהול ושיווק. בלוג חם מהתנור של חברתי האהובה והמוכשרת מרב, שמגיל 12 אני עוקבת אחרי הכתיבה שלה, בימי המכתבים ויוני הדואר שנשלחו אלי מאקודור. זאת בחורה שיודעת לכתוב ולהצחיק!

6. אז מה את עושה כל היום: אני לא באמת מאמינה שאתם לא מכירים את הבלוג הזה של אפרת ליכטנשטט, אבל רק למקרה שלא, מדובר בבלוג אוכל שמצולם מדהים, ויש אפילו תמונות אוכל מגניבות למכירה.

מתוך הבלוג: אז מה את עושה כל היום. צילום: אפרת ליכטנשטט

כוחו של הסטיילינג | בתים אמיתיים | עיצוב בר השגה

בשבוע שעבר הוזמנתי לארוע עיתונאים/בלוגרים אצל אורלי רובינזון, הכוהנת הגדולה של ספרי העיצוב בישראל, לרגל השקת ספרה החדש "כוחו של הסטיילינג | בתים אמיתיים | עיצוב בר השגה".







































אני לא נוהגת ללכת לארועי קידום מכירות בד"כ, אבל הנושא דיבר אלי, אז באתי.

הגעתי קצת צינית, כי אני מכירה את אורלי רובינזון בתור מוציאה לאור של הספרים על האדריכלים הכי נחשבים והבתים הכי מפוארים, ולא כל כך הצלחתי לקשר אותה לעיצוב בר השגה. מה אני אגיד לכם, הופתעתי בגדול.





























היה בוקר מרגש, מקסים ומלא השראה. הבית של אורלי מהמם ברמות, ואהבתי שהיא סיפרה לנו שאת המטבח היא בנתה מ-2 שידות שקנתה במבצע, ונישות מגבס שיהיה זול, ואת הבר מארגזים שמצאה במושב, ואת הספות כיסתה בעודפי בדים, והכל אצלה נראה מליון דולר.

אורלי דיברה על הספר עם אור בעיניים והתרגשות. נראה שהספר בשבילה הוא ממש שליחות. דברנו על כוחו המרפא של הסטיילינג, וכמה שעיצוב החלל שאנחנו נמצאים בו משפיע על ההרגשה שלנו, משהו שאני מאוד מתחברת אליו. הרעיון לספר התחיל בפוסט שקיבלה בפייסבוק עם בקשה לספר על בתים אמיתיים. אורלי והצוות שלה (לימור ואירית המקסימות) החליטו להרים את הכפפה וחרשו את הארץ בחיפוש אחר בתים שעוצבו בזול. ראיתי את דפי הספר, יש בו הרבה קסם, רעיונות שאפשר לממש בבית, והשראה. הנה כמה תמונות: (עוד תמונות מהממות מהספר בכתבה על הספר באתר "את").

עטיפת הספר

עיצוב: שוקילי | צילום: גלעד רדט | מתוך אתר "את"

עיצוב: רונה קינן פיש | צילום: שי אדם | מתוך אתר "את"

פגשנו אצל אורלי את שוקי עברי המדהימה, שמשתתפת בספר. מעצבת מהדרום שריגשה אותי בסיפור החיים שלה ובעבודתה מלאת ההשראה. הסטודיו שלה "סטודיו שוקילי - מיחדוש חפצים ורהיטים" הביא לדרום את בשורת המחזור והחידוש (או כמו ששוקי קוראת לזה "מיחדוש"). לשוקי יש מגע קסם והיא מצליחה לתת חיים חדשים לחפצים ישנים. והכי מרגשת העבודה שלה עם נוער בסיכון: שוקי ובעלה קובי עובדים עם ילדים ונערים בכל איזור הדרום וממחדשים איתם את הפנימיות והמועדוניות שלהם.

שוקי עברי מוצאת אוצר :0) | צילום: קובי עברי

פגשנו גם את מירי בלבול, שותפה להוצאת הספר, שהכרתי רק מהפייסבוק. עוד אישה עם לב ענק. מירי היא היוזמת של פרויקט "צו 8 למעצבות" - פרויקט עיצוב בהתנדבות לבתים של לוחמי מבצע צוק איתן. היא בעלת בי"ס סקולה להום סטיילינג. פרויקט הסיום של כל סדנא שהיא מלמדת הוא עיצוב בהתנדבות של חללים ציבוריים כמו בתי אבות. וכמו שמירי אמרה "אני פונה לחנויות ומבקשת תרומות של רהיטים או צבעים. אף אחד לא אומר לי לא".

מירי בלבול והחדר שעיצבה בפרויקט צו 8 | מתוך אתר "את"

הספר כולל מלבד בתים ומעצבים גם חנויות עיצוב מומלצות, ככה שיכול לתת נקודת התחלה טובה למי שרוצה לעצב בזול. (גילוי נאות: החנויות משלמות על ההשתתפות בספר, ככה זה בעולם העיצוב... ).

את הספר ניתן לרכוש כרגע ברכישה מוקדמת רק דרך האינטרנט במחיר בר השגה 😉 ב-jumpstart. אני כבר הזמנתי :0).
שימו לב, המחיר עולה בהדרגה, כרגע עומד על 118 ש"ח. הספר ימכר בחנויות ב-208 ש"ח.

והנה עוד כמה תמונות מהבית והמשרד של אורלי:

עיצוב בית ספר - פרויקט קהילתי

אני אוהבת את בית הספר של הילדים שלי. קטן, משפחתי, מורות נהדרות, כיתות קטנות, ילדים מקסימים. רק מה? עד לא מזמן הוא היה קצת אפור, ואת זה אני לא כל כך אוהבת. אני מאמינה שסביבה יפה, צבעונית ונעימה, עם שפע משחקים עושה חשק להיות בבית הספר ומפחיתה אלימות. 

אז הצעתי למנהל לעצב קצת (בהתנדבות) את בית הספר, ובמיוחד את רחבת הכניסה של כיתות א-ב ואת האזורים המשותפים. ההשראה לעיצוב היתה הגן המקראי שמחוץ לבניין.

העקרונות שהנחו אותי היו:

• ליצור חלל למען הילדים, בשיתוף הילדים והקהילה.
• ליצור חלל דינמי שהילדים יכולים להיות פעילים בו.
• ליצור חלל רגוע, שמאפשר תעסוקה גם לילד יחיד (הרי לא כולם אוהבים לשחק כדורגל...) וגם לקבוצה.
• חסכון בעלויות: פשטות עיצובית, תכנון שקל לביצוע ע"י הורים מתנדבים ולא ע"י בעלי מקצוע.

זו היתה הסקיצה הראשונה שלי:

קבלתי תקציב מביה"ס והמון שיתוף פעולה מההנהלה ומהנהגת ההורים. גייסתי הורים מקסימים שהסכימו לתרום מזמנם ולעשות את כל העבודות בעצמם. דקלה לוי פינגלה, חברה מוכשרת ומעצבת גראפית תרמה את כל עבודת הגראפיקה. את כרמל חברתי האהובה בהברקה של רגע שמתי על עיצוב הספסלים והיא עשתה עבודה מדהימה (לא ידעתי שאת כזו מוכשרת!), איריס האלופה עזרה בעצות טובות, הרגעה והמון תיזוזים. ולונה מזכירת ביה"ס חלשה על כל הלוגיסטיקה.

שאר ההורים צבעו, ציירו, הדביקו מדבקות, עשו עבודות יצירה עם ילדי כיתות א-ג שירגישו גם הם שותפים, תלו, סגרו חורים, ועשו את זה מכל הלב.
תודה רבה לאיריס, קורין, גיל, דקלה, שרית, צביקה, כרמל, ענת, מאיה, נטלי, שלומית, יעל ר, יעל ב, יואל וקרן! אתם אלופים!!!

והרי התמונות:

עיצוב גראפי: דקלה לוי

מגנטים צבעוניים למשחק

כרמל מוכיחה דבקות במטרה :0)

לוח הגיר בפעולה

אלה כבר תמונות מסיפור אחר: בשנה שעברה עשינו פרויקט של ציורי רצפה בביה"ס :0)

כרית - עשה זאת בעצמך

כריות מעוצבות זה עסק ממש לא זול (רק אתמול ראיתי כרית מדהימה בדנדו בדים ב-260 ש"ח. אאוץ'). ואין מה לאמר שזה כיף להחליף את הכריות של הספה מדי פעם ולחדש את מראה הסלון.

אז היום הצעה לפרויקט DIY קטן, פשוט וזול של כרית מעוצבת לפי הטרנד הגאומטרי שפלש לחיינו בשמחה. אני לא מאלה שמכינות לבד מלא דברים לבית (דנה ישראלי יכולה להמשיך לישון בשקט), אז אם אני אומרת שזה פשוט וקל אתם יכולים להאמין לי...

מה צריך:

1. כרית בצבע בהיר. אני קניתי כרית פשוטה בפוקס הום ב-50 ש"ח.

2. טוש שחור של שארפיס. אלה  טושים שמתאימים לבד ולא מחיקים. קצת קשה להשיג אותם בארץ, דווקא ברשתות הגדולות אין אותם. כמה טלפונים לחנויות ציוד משרדי באיזור שלכם ותמצאו חנות שמוכרת. או שאפשר להביא מחו"ל.

הוראות הכנה:

1. מציירים שורות אופקיות בטוש. תניחו את הכרית ככה שהטקסטורה של הבד תהיה אופקית, ואז הבד עצמו משמש כסרגל.

2. מציירים קו זיגזג בכל שורה, שנפגש עם קו הזיגזג שבשורה מעליו.

3. ממלאים בטוש את המשולשים העליונים בכל שורה.

4. מדי כמה שורות אפשר לעשות "קפיצה" בזיגזג, כלומר שהמשולשים לא ממש יפגשו עם אלה שבשורה מעליהם. בעיני זה נותן מראה יפה של עבודת יד.

5. אפשר למלא את כל הכרית או להשאיר חלק ריק, כמו שעשיתי כאן. אם אתם מחליטים להשאיר חלק ריק, אז בשורה האחרונה מציירים רק משולשים בלי קו אופקי שתוחם אותם. 

הערות וטיפים:

קצת סיזיפי, אבל לקח לי כ-40 דק'. גם סוג של תרפיה :0)

תעבדו בחדר מאוורר כי הטושים האלה די מסריחים. 

לא צריך להתאמץ לעשות את השורות ואת המשולשים מאוד מדויקים, כל היופי בעיני זה המראה של עבודת יד. 

אני ממליצה לעבוד מלמעלה למטה ומשמאל לימין כדי לא ללכלך את הידיים.