יום שלישי, 28 בספטמבר 2010

הבית מול הנוף - חלק 1

היום אני רוצה לכתוב על בית בזכרון יעקב שאני עובדת על השיפוץ שלו כבר יותר משנה, ובהנאה רבה (שילוב מושלם של לקוחות מקסימים עם טעם טוב, בית עם פוטנציאל אדיר ולא ממומש, שיפוץ מהיסוד, ואפילו בעלי מקצוע טובים. מה עוד אפשר לבקש...). הבית עדיין בבנייה, היום אכתוב על התכנון שלו, והעיצוב יחכה להמשך.

מדובר בבית פרטי שעומד על מגרש גדול מול נוף מהמם של ההרים לכיוון יקנעם.

מראש ברור היה שהנוף הוא השחקן המרכזי בבית, והוא הנחה אותנו ברוב ההחלטות התכנוניות:
1. פתיחת חלונות גדולים בחזית האחורית שפונה לנוף.
2. פתיחת החלל בקומה הראשונה, ככה שמכל מקום יראו את הנוף.
3. מיקום של כמה שיותר פונקציות, והחשובות שבהן, מול הנוף: סלון, פינת אוכל, חדר שינה הורים, חדר רחצה הורים, ו-2 חדרי ילדים.

זו התכנית של הקומה הראשונה כפי שהייתה לפני השיפוץ. אני אכתוב מה בעייתי פה בעיני, והתמונות למטה ידגימו:
1. כמעט ולא היתה התייחסות לנוף: החלל סגור, החלונות קטנים. הכניסה לבית היא מול קיר ולא מול הנוף.
2. יש פה המון קירות אלכסוניים, וקירות אלכסוניים בד"כ יוצרים אי שקט ומקשים על העמדת הריהוט בחלל.
3. המון עמודים באמצע החלל. מהנדסים, אם אתם קוראים את הבלוג הזה, אנא מכם, תחשבו גם על שיפוצים עתידיים ולא רק על התכנון המקורי, תתכננו עמודים יותר גדולים ובמרווחים יותר גדולים. עבדנו פה עם מהנדס שהרשה להוריד שניים וחצי עמודים (חלקם הוחלפו בקורות ברזל אימתניות).


וזו התכנית החדשה:

קודם כל קרדיט לאידית, בעלת הבית, שיש לה ראייה אדריכלית מצויינת והרבה מהרעיונות התכנוניים הם שלה.

כמו שאפשר לראות כל הקיר שפונה אל הנוף נפתח. מכיוון שהבית יושב בקצה של צוק, ואין בתים שמשקיפים אליו, אין פה בעייה של חדירה לאינטימיות.
ניצלנו זכויות בנייה והרחבנו את הבית. המטבח נבנה במקום חנייה מקורה משמאל לכניסה לבית. את השרותים העברתי לצד המטבח כדי להשתלב יותר טוב במערך העמודים בבית, וכדי למקם את המבואה לבית מול הנוף.
בתכנון המקורי בטלתי גם את האלכסון שבין הסלון לפינת האוכל, אבל שתי קורות גבוהות שהתגלו שם גרמו לנו להשאיר את האלכסון על כנו, והאמת שפה הוא לא מפריע לחלל (רק קצת מקלקל את החזית האחורית, אבל נתגבר).



וקצת תמונות להמחשה:
מימין למעלה הסלון כפי שהיה במקור, משמאל חלל הסלון הפתוח לנוף. החורים בתקרה הם הכנה למנורות ורמקולים שקועים.
מימין למטה חלל פינת האוכל, משמאל החלל החדש, גם הוא פתוח לנוף.
פה רואים למעלה מימין את המטבח כמו שהיה עם הקירות האלכסוניים והעמוד באמצע, ומשמאל את המטבח החדש.
למטה מימין את המבט מדלת הכניסה לפני השיפוץ ומשמאל את המבט שמקבלים עכשיו כשנכנסים לבית.
ועכשיו לקומה השנייה, זו תכנית הבית לפני השיפוץ:
הסכמה הכללית פה טובה, אבל בכל זאת יש לי קצת טענות... החלונות הקטנים בחדר השינה של ההורים, האמבטיה וחדר הארונות הקטנים, והקיר האלכסוני בין חדר ההורים לחדר 3. עוד בעייה היא היציאה מחדרי הילדים למרפסת שמגבילה את התכנון, כי אי אפשר למקם רהיטים בקרבת הדלתות.
וזו התכנית החדשה:
חדר מס' 2 נבנה על חלק מהמרפסת, כולל חדר רחצה קטן. הדירוג של הבית איפשר לחדר נוסף להנות מהנוף, וגם איפשר לסגור גוש בחזית הקדמית של הבית (ר' תמונות למטה).
סוויטת ההורים הורחבה ע"ח חלק מהחלל המשותף בין החדרים, ואפשרה להגדיל משמעותית את חדר הרחצה וחדר הארונות. חדר הרחצה והמיטה מוקמו מול חלונות רחבים הפונים לנוף.
ביטול האלכסון בין חדר ההורים לחדר 3 נתן נישה נחמדה לשולחן בחדר 3 ולכורסא בחדר ההורים.
חדר הרחצה של הילדים עבר לחזית הקדמית של הבית (מנצל את ההרחבה במרפסת).
ארון שרות רחב שחלקו עמוק למכונת כביסה ומייבש וחלקו פחות עמוק החליף את מרפסת הכביסה הקטנה. בצד השני של הארון שאינו עמוק (מספיק למצעים, מגבות וכד') יצרתי נישה לארון בגדים לחדר 3.
במקום יציאה מכל חדר למרפסת יש יציאה אחת קרובה למכונת הכביסה (שיהיה נוח לתלות כביסה), ועוד יציאה אחת מחדר ההורים.

וקצת תמונות:
זה חדר ההורים לפני השיפוץ ועכשיו.
פה רואים את החזית הקדמית. למעלה מימין, לפני ההרחבה, ומשמאל עכשיו. החדר במרפסת והמטבח בחנייה סגרו את הגוש המשאלי של הבית.
למטה החזית האחורית. אין לי תמונה רחוקה מלפני השיפוץ, אבל אפשר לראות משמאל את כל החלונות הרחבים שפונים לנוף.

המשך יבוא...





יום חמישי, 9 בספטמבר 2010

פוסט אדריכלי

היום רציתי לכתוב פוסט אדריכלי משהו, כי עם כל הכבוד לעיצוב הפנים (ויש כבוד), אם החללים לא מתוכננים כמו שצריך, לא יעזרו הרהיטים הכי יפים והטעם הכי טוב, הבית אולי יראה טוב בתמונות, אבל לא יהיה נעים ונוח לגור בו.

התכנון האדריכלי הוא השלב הראשון, הבסיס, ורק אחרי שהוא סגור, אפשר לעבור לעיצוב. ולפעמים, כל מה שצריך זה שינוי קטן - להרוס קיר אחד, להחליף מיקום של 2 פונקציות (כמו פינת אוכל וסלון), ואתם מסודרים.

אני רוצה להדגים למה אני מתכוונת בעזרת התכנון של הבית שלי.
כשנכנסנו לראות אותו לראשונה, הקומה הראשונה היתה מסודרת ככה (ואני מתנצלת בפני מי שלא קורא טוב תכניות, אני אוסיף תמונות לפני-אחרי בסוף):


אני אסביר מה בעייתי פה בעיני:
1. הסלון כלוא בין שני קירות, ללא מבט אל הגינה, ונמצא בשטח נורא קטן מתוך החלל (כ-10 מ"ר מתוך החלק הציבורי שגודלו 48 מ"ר).
2. המטבח בצורת ח' גורם לחלל להיראות מאוד קטן וצפוף, במיוחד שהיו לו שני גושים גבוהים בכניסה וארונות גבוהים מסביב לכולו (כולל מעל החלון).
3. שטח "יקר" שפונה לגינה נוצל כמחסן.
4. יש בחלל הרבה שטחים לא מנוצלים, ומה שכן נוצל היה מאוד צפוף.






















וזה התכנון החדש של הקומה:

ואני אסביר את השינויים:
1. שברתי שני קירות קטנים שהיו משני צידי הסלון הישן (מה שהיום פינת האוכל) כדי לפתוח את כל החלל הציבורי. עכשיו, איך שנכנסים לבית רואים את כל החלון הארוך והגינה שמאחוריו, ויש מבט לגינה מכל מקום בקומה.
2. החלפתי בין הפונקציות של פינת האוכל והסלון. ככה הסלון גם יותר מוצנע, לא מול דלת הכניסה, וגם מקבל שטח יותר משמעותי מהחדר. המינוס כאן הוא שפינת האוכל רחוקה קצת מהמטבח, אבל מכיוון שיש לנו שולחן קטן במטבח זה לא מאוד מפריע.
3. הארכתי מעט את המטבח ושניתי את הצורה שלו ממטבח ח' למטבח ר', מה שיוצר מראה הרבה יותר מרווח, וגם השאיר לי מקום לשולחן קטן בפנים, וגם יצר לי מקום לנישות חמודות במבואת הכניסה לבית שהתארכה. הגבהתי את החלון במטבח ובטלתי את הארונות הגבוהים שהיו מעליו.
4. כמו שהיה קודם, השארתי את פינת הטלויזיה מחוץ לסלון, מופרדת חלקית ע"י ערסל. זה לא מתאים לכל אחד, אבל אצלנו בעיקר הילדים רואים טלויזיה, אז זה מתאים לנו שהטלויזיה לא חלק מהסלון.
5. השתמשתי בעמוד ובקורה שיש בסלון, וקיר גבס קטן שהוספתי, לתחום בין אזור הילדים (משחקים, בלאגן) - כל מה שקרוב לגינה, לבין הסלון ופינת האוכל שאמורים להשאר יותר מסודרים (בדגש על "אמורים"...).




ולתמונות לפני-אחרי:









כ

 ועוד משהו בקטנה, חדר הרחצה:

כשלוקחים חדר מלבני וממקמים רהיטים לאורכו, הוא נראה עוד יותר מלבני ממה שהוא. תמיד צריך לנסות להגיע לתכנון שבו החלק הפנוי של הרצפה הוא ריבועי פחות או יותר.
פה מה שעשה את העבודה היה הסיבוב של האמבטיה. את האסלה החלטתי לא להתקין בסוף, עשיתי רק הכנה עבורה. המחשבה היתה שהיום כשהילדים שלנו קטנים אנחנו צריכים מקום לאמבטית תינוק וגם גישה נוחה לאמבטיה הגדולה. כשיגדלו, אם תחסר לנו, נוסיף את האסלה.
















והנה חדר הורים שהסבנו לחדר ילדים. כמה שהחדר נראה יותר גדול עכשיו, לא?

































וכמעט שכחתי קרדיטים:
1. לבעלי, שהיה הראשון שזיהה את הפוטנציאל של הבית. שיחקת אותה!
2. לאבא שלי (האדריכל המהולל) שהכריח אותי (וגם שילם...) להגדיל את החלון במטבח ולשבור את הקיר ליד המדרגות כשאני התקמצנתי. איזה מזל שהקשבתי לו...