איך לסדר את הבית אחת ולתמיד? חלק ב'

אז כמו שכתבתי בחלק א' של הפוסט הזה, בעקבות הספר של מארי קונדו – סוד הקסם היפני - הצלחתי לסדר את איי הבלגן הגדולים של הבית שלי, סידרתי את הארונות, מיינתי/מסרתי/זרקתי פרטי לבוש, משחקים של הילדים, ספרים, קוסמטיקה שפג תקפה ושאר ג'אנק שהיה לי בבית. הבית אמנם מרגיש לי יותר קליל ושמח אבל עדיין, אני לא מצליחה להשתלט על הבלגן היום יומי של חיי משפחה עם 3 ילדים - נעליים, משחקים שלא נאספו, תיקים, מכתבים, עבודות של הילדים ובגדים שנזרקו או מחכים לקיפול.

לכן החלטתי לארח בפוסט הזה את אורית לוי, מעצבת הום סטיילינג, וגם אמא ל-7 ילדים שבאורח פלא מצליחה לשמור על בית מסודר, וגם מעבירה סדנאות שמלמדות איך לעשות את זה. אני מוכרחה לגלות את הסוד שלה!

עיצוב וצילום: אורית לוי

הי אורית, ברוכה הבאה לבלוג שלי.

קודם כל אני חייבת לדעת, אם אני דופקת לך בדלת עכשיו, אני אכנס לבית מסודר ממש?

חחח, הצחקת אותי. סביר להניח שאם תתקילי אותי - תיכנסי לבית לא ממש מסודר. חיים פה, ועכשיו חופש, אז גם כמעט כל הילדים בבית (חוץ מהחייל) וב"ה כולנו מייצרים בלגן, וזה בסדר. אני לא מאלה שנולדו מסודרות, והסדר לא זורם אצלי בין כפות הידיים. אני עובדת במשך שנים למצוא נוסחאות ושיטות שבאמת יעבדו לי, ולאט לאט אני מתקדמת. סביר להניח שאם היית מתקילה אותי לפני 20 שנה היית נכנסת לבית במצב קטסטרופלי והיום היית מחמיאה לי על השינוי.

איך את שומרת על בית מסודר ביומיום?

יש אצלי מושג שנקרא נקודת איפוס. הבית שלנו מקסים בעיני וכולם אוהבים אותו, ואוהבים כשהוא מסודר. זו נקודת האיפוס. כולם יודעים איך הבית צריך ויכול להיראות.
אני מחליטה (לפי העומס שלי) כמה פעמים בשבוע אני רוצה שהבית יגיע (לפחות קרוב) לנקודת האיפוס ואז מסדרים.
דבר נוסף - למדתי ממרלה קיילי, בעלת האתר פליי ליידי, לזהות נקודות חמות בבית. נקודות חמות הם אותם מקומות שהבלגן נשאב אליהם ומצטבר בהם באופן קבוע: שולחן האוכל שמתמלא בניירת ובחפצים של הילדים, שולחן המחשב שמצטברים עליו ספרים. אז לפחות פעם ביום "מאפסים" את הנקודות החמות. ומקדישים לכך 5 דקות. לא יותר.

עיצוב וצילום: אורית לוי

איזה בלגן בעינייך הוא חלק מהחן של הבית ולא מפריע?

בעיקר ספרים. ספרים זה אומר שקוראים על הספה, וקוראים על הרצפה ו"בדיוק עזבתי את הפרק ואני תיכף חוזר לקרוא".
אבל חולצות, נעליים, חלקי משחקים ושאר ירקות קצת פחות חינניים בעיני כשהם מסתובבים בכל הבית.

איך מדרבנים את הילדים לעזור לשמור על סדר בבית?

וואו... זה נושא ארוך. אבל הנה כמה נקודות חשובות:

·         השינוי הוא בגישה. בעיני הילדים לא עוזרים בבית. הם שותפים בבית. הם חיים פה, הבית שלהם - אז הם חלק מהעניין. "כולנו בסירה אחת".

·         אמנם "כולנו בסירה אחת", אבל כל אחד תורם כפי יכולתו ולפי מה שמתאים לו. מי שלא אוהב לשטוף כלים - לא ישטוף כלים, הוא יעזור במה שהוא מסכים ויכול. מבחינתי העיקר זו תחושת האחריות והשותפות.

·         הכי חשוב: בנחת. משימות הבית צריכות להיחרט אצל הילדים כמשהו נעים וכיפי, או לפחות לא כמשהו מלחיץ ובלתי אפשרי.

·         למקד לילדים את המשימה ולהפוך אותה לאפשרית.
לא: "תסדרו את החדר."
כן: "כל אחד מרים שלושה דברים מהרצפה". או: טיימר על 5 דקות: "ב5 דקות הקרובות נראה מי יצליח לאסוף הכי הרבה צעצועים".

·         כמובן, הרבה מילים טובות ובלי בקורת.
"תודה רבה שקפלת אתי כביסה, ממש הקלת עלי"
ולא:
"ככה לא מקפלים כביסה. קיפלת ממש לא מדויק".

עיצוב וצילום: אורית לוי

ומה עושים עם בן/בת הזוג אם הם לא חובבי סדר?

אני חושבת שאנחנו לא צריכים לחנך את בני הזוג שלנו.
אנחנו כן יכולים לשתף אותם: "תקשיב/י, ממש חשוב לי שתשים/י את החולצה/נעליים/תיק שלך במקום" (וגם להגדיר מה המקום).
או:
"ממש יעזור לי וישמח אותי אם תוכל/י לשטוף כלים בזמן שאת/ה מדבר/ת בטלפון".
וגם זה, בנחת, לא בלחץ ועם הרבה מילים טובות.

אני לא רוצה לעבוד בלסדר את הבית כל היום, יש לך טיפים איך לשמור על סדר בלי להיות עבד לבית?

לדעתי, כל נושא הסדר (כמו כל נושא בחיינו) מתחיל בגישה, מהראש.

בתקופות בהן הרגשתי עבד לבית, משרתת, שפחה, הייתי עושה את מטלות הבית חמוצה, לחוצה ומרירה.

היום שיניתי את הגישה ואני מרגישה מלכה בבית. אני אומרת לעצמי: "איזו זכות - יש לי בית, יש לי משפחה נפלאה ואני המלכה של כל הטוב הזה". ככה הרבה יותר כיף לעשות את מטלות הבית.ובאמת, אין צורך לעבוד כל היום בלסדר את הבית.כדאי להתרגל לעשות דברים עכשיו.
הכנתי סנדוויצ'ים לילדים בבוקר? עכשיו אני מחזירה הכל למקום ומנקה את משטח העבודה.
הילדים שיחקו? עכשיו מחזירים למקום.
ברגע שנרגיל את עצמנו ואת כולם (לאט לאט, בנחת) שלהחזיר למקום זה חלק אינטגרלי מהפעולה, אנחנו נעשה את זה על אוטומט ולא נרגיש שאנחנו עובדים בלסדר את הבית.
כמו שצחצוח שיניים בבוקר לא נחשב אצלנו משימה, כי זה חלק מהשגרה ואנחנו עושים את זה על אוטומט.
בנוסף, כמו שאמרתי קודם: תחליטי כמה פעמים את רוצה להביא את הבית ל"נקודת האיפוס", ותקדישי לכך 5-10 דקות. וזהו.
בשאר הזמן: תחיי בכיף בעבודה הנהדרת שלך ועם המשפחה המקסימה שלך.

תודה רבה אורית על התובנות החכמות שלך!

ותודה רבה על האירוח בבלוג שלך.

זוהי זכות מיוחדת בשבילי, כי הבלוג שלך והעבודות שלך היו חלק משמעותי מההשראה שלי להתחיל לעסוק בעיצוב ולפתוח בלוג משלי...

עיצוב וצילום: אורית לוי