לפני 14 שנה הייתי ראש צוות בחברת הייטק. העבודה שלי היתה מאוד לחוצה, לעתים קרובות הייתי עובדת עד שעות הערב המאוחרות. הלחץ השפיע עלי לא טוב, התחילו לי מיגרנות, ושאר בעיות בריאותיות.
גרנו אז בתל אביב, זוג צעיר ללא ילדים. בדירה מולנו גר זוג מקסים, והתחברנו. האישה, שרון, היתה אדריכלית. היא היתה קופצת אלי בערבים והיינו יושבות ורואות סדרות עיצוב פנים ב-BBC prime. היינו מנתחות את העיצוב, מתכננות בראש אחרת, מביעות דעה נחרצת על מה אהבנו ומה לא. אני זוכרת את התחושה החזקה שזה מה שאני רוצה לעשות, ואת התחושה הכואבת שזה בלתי אפשרי.
עכשיו עיצוב פנים זו לא סתם גחמה שהייתה לי. גדלתי בבית עם שני הורים אדריכלים, ואני זוכרת שעוד כנערה רציתי להיות מעצבת פנים. אבל כשהייתי צריכה לבחור מה ללמוד אחרי הצבא, החלטתי ללכת על הפרקטי, ולמדתי מדעי המחשב.
אחרי 6 שנים בהייטק כבר ידעתי שזה לא בשבילי, אבל לא העזתי לעשות את הצעד. החששות היו גדולים. האם אני מוותרת על משרה טובה בשביל משהו שאפשר להצליח בו? האם אהיה טובה? האם אצליח להתפרנס מעיצוב פנים? אני זוכרת את היום שבו בעלי אמר לי, יאללה, עכשיו זו תקופה טובה. למה שלא תלכי על זה? ופתאום הוא צבע את החלום הזה בצבעים אמיתיים.
אני לא יכולה לתאר לכם את ההתרגשות שאחזה בי כשסוף סוף נרשמתי ללימודי עיצוב פנים. הרגשתי כאילו כל החלקים בפאזל התחברו לי, הייתי באופוריה. סוף סוף ראיתי אור יום באמצע שבוע. פעם ראשונה בחיים שלי שממש נהניתי ללמוד. השקעתי שעות בפרויקטים של הסטודיו. ישבתי מול המורות הנפלאות שלי (רקפת שוהם וברברה ברזין) מחייכת בשיעורים ושותה בצמא את מה שהיה להן ללמד אותי.
אני מאמינה שכשבוחרים בדבר הנכון אז הדברים מסתדרים. התחברתי עם אחת הבנות שלמדו אתי, גלית שפר, גם היא עזבה משרה בהיי טק, והתחלנו לעבוד כשותפות. היה לנו מזל ואנשים האמינו בנו עוד לפני שהיה לנו נסיון רב, וקבלנו פרויקטים מעולים.
זה לא שלא היו קשיים בדרך. היו לקוחות לא נעימים, פרויקטים שלא קבלנו, בעיות עם בעלי מקצוע. וכמובן שאם הייתי נשארת בהייטק המשכורת שלי היתה הרבה יותר גבוהה מהיום. אבל. וזה אבל גדול, אני מתחילה כל שבוע בכיף. יום ראשון הוא כבר לא היום המבאס של השבוע. אני נהנית ממה שאני עושה, אני זוכה להגשים לאנשים חלום ולתכנן להם את הבית המושלם בשבילם. ואני גם יכולה לאזן בין העבודה למשפחה שלי.
אז אם יש לכם חלום, אל תוותרו עליו. חכו לרגע הנכון ותלכו עליו בכל הכח. אל תפחדו. לפעמים חלומות מתגשמים.
פוסט זה הוא חלק ממסיבת בלוגים (בלוג הופ) 'על נשים ונפלאות'.
במסיבה שותפות בלוגריות שונות, וכל אחת כותבת על הנושא מהזווית שלה.
כדי להינות גם מהפוסטים האחרים את מוזמנת לדף הבלוג הופ בפייסבוק.
__________________________________________________________________
אולי תאהבו גם:
גרנו אז בתל אביב, זוג צעיר ללא ילדים. בדירה מולנו גר זוג מקסים, והתחברנו. האישה, שרון, היתה אדריכלית. היא היתה קופצת אלי בערבים והיינו יושבות ורואות סדרות עיצוב פנים ב-BBC prime. היינו מנתחות את העיצוב, מתכננות בראש אחרת, מביעות דעה נחרצת על מה אהבנו ומה לא. אני זוכרת את התחושה החזקה שזה מה שאני רוצה לעשות, ואת התחושה הכואבת שזה בלתי אפשרי.
עכשיו עיצוב פנים זו לא סתם גחמה שהייתה לי. גדלתי בבית עם שני הורים אדריכלים, ואני זוכרת שעוד כנערה רציתי להיות מעצבת פנים. אבל כשהייתי צריכה לבחור מה ללמוד אחרי הצבא, החלטתי ללכת על הפרקטי, ולמדתי מדעי המחשב.
אחרי 6 שנים בהייטק כבר ידעתי שזה לא בשבילי, אבל לא העזתי לעשות את הצעד. החששות היו גדולים. האם אני מוותרת על משרה טובה בשביל משהו שאפשר להצליח בו? האם אהיה טובה? האם אצליח להתפרנס מעיצוב פנים? אני זוכרת את היום שבו בעלי אמר לי, יאללה, עכשיו זו תקופה טובה. למה שלא תלכי על זה? ופתאום הוא צבע את החלום הזה בצבעים אמיתיים.
אני לא יכולה לתאר לכם את ההתרגשות שאחזה בי כשסוף סוף נרשמתי ללימודי עיצוב פנים. הרגשתי כאילו כל החלקים בפאזל התחברו לי, הייתי באופוריה. סוף סוף ראיתי אור יום באמצע שבוע. פעם ראשונה בחיים שלי שממש נהניתי ללמוד. השקעתי שעות בפרויקטים של הסטודיו. ישבתי מול המורות הנפלאות שלי (רקפת שוהם וברברה ברזין) מחייכת בשיעורים ושותה בצמא את מה שהיה להן ללמד אותי.
הגשה ראשונה בלימודים. מימין ברברה ורקפת |
הגשה שנייה |
עם גלית שפר. מתחילות פרויקט אמיתי |
אני מאמינה שכשבוחרים בדבר הנכון אז הדברים מסתדרים. התחברתי עם אחת הבנות שלמדו אתי, גלית שפר, גם היא עזבה משרה בהיי טק, והתחלנו לעבוד כשותפות. היה לנו מזל ואנשים האמינו בנו עוד לפני שהיה לנו נסיון רב, וקבלנו פרויקטים מעולים.
אחד הפרויקטים הראשונים שלנו היה עיצוב חנות של פדני באנגליה |
ועיצוב חנות מתנות בשוק מחנה יהודה |
זה לא שלא היו קשיים בדרך. היו לקוחות לא נעימים, פרויקטים שלא קבלנו, בעיות עם בעלי מקצוע. וכמובן שאם הייתי נשארת בהייטק המשכורת שלי היתה הרבה יותר גבוהה מהיום. אבל. וזה אבל גדול, אני מתחילה כל שבוע בכיף. יום ראשון הוא כבר לא היום המבאס של השבוע. אני נהנית ממה שאני עושה, אני זוכה להגשים לאנשים חלום ולתכנן להם את הבית המושלם בשבילם. ואני גם יכולה לאזן בין העבודה למשפחה שלי.
אז אם יש לכם חלום, אל תוותרו עליו. חכו לרגע הנכון ותלכו עליו בכל הכח. אל תפחדו. לפעמים חלומות מתגשמים.
פוסט זה הוא חלק ממסיבת בלוגים (בלוג הופ) 'על נשים ונפלאות'.
במסיבה שותפות בלוגריות שונות, וכל אחת כותבת על הנושא מהזווית שלה.
כדי להינות גם מהפוסטים האחרים את מוזמנת לדף הבלוג הופ בפייסבוק.
__________________________________________________________________
אולי תאהבו גם:
עיצוב חנות פדני באנגליה |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה