יום שלישי, 8 בינואר 2013

איך (כמעט) עצבתי בית לאוליגרך רוסי

סיפור קצת מצחיק, קצת מביך, ולגמרי אמיתי.

יום אחד, כמה חודשים אחרי שסיימתי את לימודי העיצוב, התקשרה אלי חברתי א' ופתחה בשאלה "נסעת פעם בהאמר?". "לא", עניתי, "אז מחר ב-7 בבוקר תחכי בחוץ, הנהג של הבוס שלי יבוא לקחת אותך לירושלים." "???"

א' היתה העוזרת האישית של אוליגרך רוסי ידוע, שנקרא לו פה XXX.
"הבוס שלי קנה דירה בממילא בירושלים מול החומות, והוא צריך דקורטור" (מבטא רוסי כבד), "אז ישר חשבתי על מייצ'קה".

השיחה הבאה היתה כמובן לגלית (שותפתי לשעבר) "את יושבת?? א' התקשרה אליי, הבוס שלה צריך דקורטור, מחר ב-7 את אצלי, אנחנו נוסעות בהאמר שלו לראות את הדירה".

וכך היה, הנהג בא לאסוף אותנו וטסנו לירושלים, שם ראינו את הדירה, פגשנו את הבוס ל-2 דקות, והתחלנו לעבוד על פרזנטציה, יחד עם ורדינה שניידר כשחקנית חיזוק. מדדנו, תכננו, עבדנו, ציירנו, ואחרי כחודש היינו מוכנות לפגישה.

אנחנו נוסעות לנו בדרכנו לפגישה, הפעם לוילה בקיסריה, ותוך כדי נסיעה אני מדפדפת בין דפי הפרזנטציה ולחרדתי מגלה שמישהי (בלי שמות) הביאה איתה במקום את הפרזנטציה המושקעת שלנו אוסף טיוטות. אוי ואבוי.

מתקשרות לא', היא בטלפון עם הבוס הזועם, ממציאה איזה תרוץ על אוטו תקוע, ואנחנו מסתובבות חזרה הביתה להביא את המעטפה הנכונה. מגיעות באיחור של שעה, מסרבים לקבל אותנו, משאירות את המעטפה אצל השומר, ובזה נגמר הסיפור...

מה אני אגיד, נעצבתי והתאכזבתי, ורק אחרי כמה חודשים הבנתי איך המזל שיחק לידנו. א', בשלב שהיינו בו הפרויקט הזה היה ממש גדול עלינו, ב', אין מצב שהיינו יוצאות שפויות מעבודה עם האוליגרך (שבטח לא היה מגיע להיות אוליגרך אם הוא היה ממש שפוי...), ג', עד היום יש לי משפט מעולה למשחק אמת ושקר ("נסעתי בהאמר של XXX"). בקיצור, ניצלנו בעור שינינו.

והנה חלק מהפרזנטציה שהכנו:




שכונת ממילא




4 תגובות:

  1. אוו. מהמם וסופר-ויקטוריאני. אני מקנאה באוליגרך שהייתה לו האופציה לשכור את שירותיך ;)

    השבמחק
  2. תודה שחר! היתה לו אופציה, אבל הוא פספס אותה בגדול :0)
    תודה רבה על המשלוח של הקובה, היה מ-ע-ו-ל-ה!!

    השבמחק
  3. תשובות
    1. תודה רבה, גם העבודות שלך! ממש אהבתי, מהמם.

      מחק