על אחיות וכלים ארמניים

בין העבודה, הילדים, הכביסות וההסעות בקושי יוצא לי לבלות זמן איכות עם האחיות המוצלחות והאהובות שלי. שירה היא מורה לריקוד ולגרפיקה ואמא לשני ילדים מתוקים וטליה היא צלמת מוכשרת שגרה בחיפה. החלטנו שפשוט צריך לקבוע עובדות בשטח וכנגד כל הסיכויים, תאמנו יום כיף.

התחלנו בארוחת בוקר מפנקת בדירה המתוקה ששיפצנו לטליה לא מזמן בכרמל. 

אחר כך היא לקחה אותנו למקום קסום בואדי ניסנס, שם, בסטודיו וחנות שלה לכלים ארמניים, קיבלה את פנינו רנה, אשה נעימה ומקסימה.  

רנה ואני

רנה הנחתה אותנו לבחור כל אחת כלי לצייר עליו ממבחר הכלים במקום ואז שקענו בהמון דוגמאות מעניינות לציור ארמני על כלים. לא היה קל, אבל בחרנו והתחלנו לעבוד. הציור הוא תהליך לא קצר המורכב מכמה שלבים - תחילה צריך להעביר את הציור לכלי, אחר כך לחזק את הציור בעפרון, לצבוע במכחול את קוי המתאר ובסוף לבחור צבעים ולמלא את המשטחים. 

רנה לוותה אותנו לאורך כל התהליך, יעצה והדריכה, וגם סיפרה לנו על עצמה ועל העם הארמני ואמנות הקרמיקה שלו. ידעתם שהמשפחה הארמנית שמוכרת אריחים וכלים מצויירים בעיר העתיקה הגיעה לירושלים לפני 100 שנה כדי לשפץ את האריחים של כיפת הסלע בהר הבית ונשארה בירושלים בעקבות הטבח של התורכים בארמנים?

אמנם הידיים עבדו, אבל תסמכו עלינו שניצלנו כל רגע לקשקש, לצחוק ולהשלים פערים. היה בוקר קסום של תרפיה ואני כבר מחכה לעשות את זה שוב, חייבת עוד קערה לסלט...

את הכלים לא מקבלים במקום, כי רנה צריכה לייבש ולשרוף אותם. אבל שווה לחכות! 

אה, ואפשר גם לקנות אצלה כלים מוכנים. עלות הסדנא היא לפי הכלי שבחרתם, אנחנו שילמנו בין 250 ל-330 ש"ח לכל אחת. 

אני כמובן ממליצה בחום על הסדנה. וגם על האחיות, אבל זה כבר עניין של מזל :0)

  רנה: 04-8514654, 0544699465, רחוב חורי 34 חיפה.

שווה ביקור: פארק דינה בארסוף

טבע ופסלים סביבתיים במרחק נגיעה. למהר לפני שהפריחה נגמרת.

איך מגיעים: נוסעים בכביש החוף, יורדים במחלף שפיים, במקום לפנות ימינה לאיזור החנויות פונים שמאלה ונוסעים לפי השילוט לארסוף-קדם, ואח"כ לפארק דינה. אפשר ליסוע ולראות את הפסלים ברכב או לרדת לטייל ביניהם, ויש אפילו קפה קטנטן שאפשר לעצור ולשתות בו משהו.

קסם של מקום!

גילי ועמית - תודה על ההמלצה...

שווה ביקור - מצודת דוד

הילדים שלי חזק בקטע של אבירים עכשיו, ואם שואלים אותם לאן הם רוצים לטייל התשובה הקבועה היא "לטירה".
מכיוון שאנחנו לא חיים באירופה אנחנו נאלצים להסתפק בכל מיני חורבות, אבל מדי פעם מגיעים למצודה אמיתית ושווה, כמו מצודת דוד בירושלים.

אז למה כדאי לבקר שם?

• בתור הנק' הכי גבוהה בעיר העתיקה בירושלים יש שם נוף מדהים.
• אטרקציה לילדים - עולים, יורדים, מטפסים, חרכי ירי, חומות, אפשר לראות איפה היה בית המקדש ולדמיין אבירים.
• לא היינו אבל שמעתי שיש מופע אורקולי מקסים בערבים.
• מרגישים בחו"ל, באחריות. 

כדאי לחנות בחניון של ממילא ולהגיע דרך מדרחוב ממילא (אלרוב) החדש והיפה.

מזכרת מתערוכת פסלי זכוכית של צ'יהולי.

תערוכה מומלצת - ריקוד המכונה במוזיאון ארץ ישראל

אז כמו כולם גם אני בחופש הגדול מתעסקת פחות בעיצוב פנים ויותר באיך לשעשע את הילדים. אתמול, אבל, הצלחתי בגדול, מצאתי שילוב מעולה של אמנות עם כיף לילדים: תערוכת ריקוד המכונה במוזיאון ארץ ישראל (הידוע גם בכינויו מוזיאון רמת אביב).

אמנם עמדתי בתור לכרטיסים 45 דקות (טיפ: אפשר להזמין כרטיסים מראש ואז יש תור הרבה יותר קצר לאסוף אותם), אבל היה שווה כל רגע. התערוכה מורכבת מכ-40 אקווריומים שבתוך כל אחד יש פסל / בובה שבלחיצת כפתור מתחילה לזוז, להסתובב, לעלות ולרדת, בעזרת גלגלי שיניים ומנופים שגם הם חלק מהיצירה. הפסלים צבעוניים ועם המון הומור - בחור שמרים פתקית מחיר ויוצאות לו העיניים מההלם, הקמצן שמת אבל קם לתחיה כשפותחים לו את תיבת האוצר, מאלף אריות שמכניס את הראש לתוך פי האריה ומוציא אותו בדיוק בזמן, וכו'.

המלכה מנופפת לשלום לנתינים ומזיזה את הראש מצד לצד




















עכשיו, הילדים רצו להם בהתלהבות מאקווריום לאקווריום וכל פעם בדקו מה קורה כשלוחצים על הכפתור האדום והיו מבסוטים עד הגג, וגם המבוגרים לא פיגרו אחריהם, מזמן לא ראיתי כל כך הרבה פרצופים מחייכים במקום אחד.

מלבד התצוגה הזו יש גם מופע קסום של 25 דק' שגם הוא כולל כל מיני מכונות שבתוכן אלמנטים ובובות שזזים ומסתובבים. כל פעם מוארת מכונה אחרת באורות צבעוניים ומתחילה "לרקוד" ולקרקש, וברקע מוסיקה דרמטית. מהפנט.

התערוכה פתוחה עד 10.10.10, אז אפשר לחכות לסוף החופש הגדול ולראות אותה יותר בנחת. מומלץ מומלץ מומלץ!

תודות: לקרן ששלחה אותי לתערוכה ולסבתא עדנה שרצה אתי אחרי הילדים.

נ.ב., ואם אתם באים לתערוכה אתם בטח מחפשים גם איפה לאכול... בית קפה מומלץ, מתאים מאוד לילדים, הוא בטא קפה ברח' ברודצקי (במרכז המסחרי הישן). בימי שבת ב-10 בבוקר יש שם הפעלה נחמדה לילדים, ובכל מקרה יש רחבה גדולה רחוקה מהכביש שאפשר לרוץ בה או ליסוע על אופניים. מומלץ להזמין מקום בששי-שבת.

מתחם התחנה בתל אביב

בזמן האחרון אני משלימה פערים עיצוביים / תרבותיים, ואתמול סוף כל סוף יצא לי לבקר במתחם התחנה המשופץ בדרום ת"א. בתור מישהי שמכירה את תל אביב די טוב (גרתי בה 10 שנים) הייתי ממש מופתעת. כאילו, מאיפה המתחם הזה נחת עלינו פתאום עם המבנים היפים האלה? ואיך אף פעם לא שמנו לב שהם שם?

אז חקרתי קצת את הנושא, וזה מה שגליתי:
מדובר בשטח של 20 דונם שנבנה סביב תחנת הרכבת הישנה שממנה יצאו נוסעים מיפו לירושלים לפני 100 שנה, וכולל את התחנה, מפעל שייצר אריחים מצויירים ואלמנטים לבנייה מבטון, ועוד מבנים מראשית המאה ה-20, בסגנון טמפלרי ומבנים מהתקופה העותמאנית ומתקופת המנדט. מה שמדהים הוא שהמקום עמד סגור ונטוש כשטח צבאי כמה עשרות שנים ולכן השתמרו בו המבנים, וגם המון פריטים אותנטיים מהתקופה. לפני 5 שנים רון חולדאי גילה את המקום, נדהם כנראה מהפוטנציאל, והחליט לשפץ ולהפוך אותו למתחם בילויים.

השחזור הוא קפדני, להסתובב שם הרגיש לי כמו לחזור בזמן (איפה טוני ודאג להחליף חוויות?). רק כמה בניינים גבוהים חדשים שמציצים ברקע מקלקלים את התחושה. יש במקום בתי קפה ומסעדות, וחנויות מעצבים (בעיקר בגדים ותכשיטים) מעוצבות לעילא. בימי ששי יש במקום שוק אורגני. הכל די פלצני, אבל ממש שווה ביקור.

לא הספקתי לבקר בכל החנויות, (אין ברירה, אצטרך לחזור לשם). ממה שראיתי אהבתי את:

- סופי, חנות לאביזרים לבית וכלי בית צבעוניים ומקסימים.
- נעמה בצלאל. איזה עיצוב פשוט ומקסים.

- חנות ענקית של צומת ספרים שמוקדשת לעיצוב ואומנות - אדריכלות, עיצוב פנים, עיצוב גראפי, עיצוב תעשייתי, צילום, אמנות.


** הגעתי למתחם התחנה במסגרת מפגש גלריה של נירלט, שארגנה במקום תערוכה ("יפה לך"), והרצאה על צבעוניות בעיצוב פנים. הרצתה יהודית עזרא, מעצבת טקסטיל מחנות רנבי לבדים. היה מעניין ומעורר מחשבה, היו עוגות מעולות, והתערוכה חביבה. סחתיין עליהם...

מוזיאון העיצוב בחולון

השבוע בקרתי לראשונה במוזיאון העיצוב בחולון. תשמעו, אתם חייבים לבקר שם... לא, באמת, כששמעתי שבחולון נפתח מוזיאון לעיצוב שתכנן המעצב רון ארד אמרתי לעצמי, עוד עירייה שמצאה לה סלבריטי ונתנה לו לתכנן מונומנט (ע"ע גשר המיתרים של קלטרווה בירושלים, או בפתח תקוה). אבל כשהגעתי לשם, פשוט התלהבתי.

קודם כל המיקום של המוזיאון מפתיע, הוא נמצא ממש בתוך שכונת מגורים חדשה טיפוסית ומנומנמת, וחוץ מזה יש בו משהו מאוד מזמין ומאוד נעים להסתובב בו.

המבנה קצת מזכיר את מוזיאון הגוגנהיים בניו יורק, אבל בקטן (ובאדום!). אני לא אספר הרבה על התערוכה, שלא תתבאסו, כי היא הסתיימה כבר :0), אבל היו כמה מוצגים מגניבים כמו חד אופן שנוסעים בתוכו ואהיל מדהים שהיה בנוי כולו מאנשים מחוברים והודפס במדפסת תלת מימדית(!). בעיקר התלהבתי מהבניין. מזל שלא נתנו לרון ארד פרוגרמה כמו שאני קבלתי לאחרונה (קחי דירת 85 מ"ר והפכי אותה מדירת 3 חדרים לדירת 4.5 חדרים, בלי לוותר על אף רהיט+שיהיה מקום לכלב, לפסנתר, קליניקת טיפולים, ושייראה מרווח!). רוצה להגיד שהמבנה קצת בזבזני, יש בסך הכל שתי גלריות לא ענקיות והרבה שטח "מבוזבז" על מסדרונות עגולים מסביב, חלקם בפנים וחלקם בחוץ, שתומר בן ה-3 מאוד נהנה לרוץ בהם. יש גם חצר חצי פנימית נורא חמודה, ואם לא שכנעתי אותכם לבקר שם עד עכשיו, אני אציין שיש שם במוזיאון גם בית קפה של אידלסון 10.

I rest my case.

ובהזדמנות זו תודה לגילי, גם על שהזמינה אותנו למוזיאון, וגם כי הבלוג המקסים שלה על אופנה בעבודה היה ההשראה לבלוג הזה, וחוץ מזה יש לה יום הולדת היום, אז מזל טוב גילי!