מתנות ליום המורה 2016 - DIY

יש לנו מסורת נחמדה בביה"ס של הילדים שלי. כל שנה ביום המורה, כל מורה שמגיעה לביה"ס מקבלת מתנה קטנה. זה יכול להיות פרח, או שוקולד, משהו קטן של תשומת לב. אחר כך ההורים מארגנים ארוחת בוקר שווה ומפנקת למורים.

השנה התבקשתי להכין את המתנה הקטנה. ההנחיות היו פשוטות, להכין משהו קטן לכל מורה, ועדיף שלא יעלה כסף, כי אין תקציב... :0)
אני מתה על משימות כאלה, כי אם אין תקציב מוכרחים להיות יצירתיים.

אז גלשתי קצת ברחבי הרשת וגליתי את האתר הנפלא הבא לעבודות יצירה: Red Ted Art, וספציפית הדרכה חמודה ופשוטה ליצירת משקולת צבעונית לניירות מחלוק נחל.

בשלב ראשון הייתי צריכה להשיג חלוקי נחל. גייסתי חברים טובים למשימה. נסענו למקורות הירקון בששי בצהריים עם הילדים. חלוקי נחל לא מצאנו שם, אבל הרווחנו טיולון ג'יפים בשלוליות הגדולות שהיו בדרך ותה חם ומתוק ליד הנחל. אבי, שנכנס לאמביציה, מצא שפך נחל ליד ראש העין ואסף לנו חלוקי נחל. בסופו של דבר זה לא הספיק, והתחילה סערה שביטלה את האופציה לטיול נוסף, אז ביררתי ומצאתי שאפשר לקנות חלוקי נחל בודדים במשתלת הכפר החדשה בכפר אז"ר. בקטנה, שקל לאבן.

בשלב השני גייסתי כמה אמהות להכין את היצירה. על הבוקר הכנסתי את האבנים לתנור ב-200 מעלות, וכשהגיעו הבנות האבנים כבר היו חמות היטב. התהליך פשוט מאוד, מוציאים אבן, לוקחים צבעים פשוטים של ילדים, כמו Crayon ודומיהם וצובעים איתם את האבן. בגלל שהאבן חמה הצבע נמס והצבעים מתערבבים אחד בשני. זה כל כך קל, מרגיע וכיף שדי התבאסנו כשהאבנים נגמרו...
שימו לב שהאבנים מאוד חמות, אז תעבדו בזהירות. והצבע שנוזל מאוד מלכלך, הוא יכול לעבור דרך כמה שכבות של נייר. לכן עבדנו על קופסאות קרטון.

אחרי שהאבנים התקררו והתייבשו כתבתי על כל אבן תודה בטיפקס, מרקר, או צבע שמן.

ביום חמישי נחלק למורים (ששש, זו הפתעה), אני מקווה שהם יאהבו. מגיע להם big time.

אז אם גם אתם רוצים לפנק את המורים של הילדים שלכם, עדיין לא מאוחר!

ותודה לענת, אבי, איריס, ורדה וסטלה המדהימים שמוכנים להתגייס לכל משימה למען ביה"ס והילדים.

אולי תאהבו גם:

על אחיות וכלים ארמניים

DIY - איך מחדשים כסא - שלב אחר שלב

שני כסאות לקחנו מסבתא של בעלי - סבתא יהודית המופלאה ז"ל. כסאות פשוטים, משנות ה-50. לא כליל היופי, אבל שירתו אותנו במעברינו בין דירות שכורות. כסא אחד נשבר בארוחה משפחתית לא מזמן (סליחה גיא!) והושלך אחר כבוד לפח. השני נקרע והתחיל להתנדנד. אמרו לי לזרוק אותו, התכוונתי לזרוק אותו, אבל איכשהו הוא נשאר בבית.

ואז, קבלתי הזמנה לסדנת חידוש רהיטים, שארגנה רשת ארונות ריביירה, למעצבות פנים. אמרו לי, בואי, ותביאי אתך רהיט לא גדול.

נורה גדולה נדלקה לי מעל הראש... הכסא של סבתא יהודית!

שבוע אחר כך התייצבנו הכסא ואני בסדנא, שם פגשנו עוד מעצבות שהגיעו בלווית הרהיטים הישנים והיפים שלהן, כך שכבר היה כיף. הצוות הסופר-נחמד ומקצועי של ריביירה גרם לנו להרגיש מיד בבית. הכרנו את שרי המקסימה והמוכשרת ממון שרי שהגיעה מקיבוץ בית השיטה, להעביר לנו את הסדנא. אחרי הרצאה קצרה התחלנו לעבוד.

מסתבר שזה לא כל כך קשה לחדש רהיט, תפנו לכם שעתיים שלוש, תפעילו קצת את שרירי היצירה ולעבודה!

זה מה שצריך:

1. רהיט ישן.
2. נייר שיוף 120 (לא מאוד עדין ולא מאוד גס). 
3. צבע לעץ של טמבור או נירלט, על בסיס מים, באיזה גוון שתרצו.
4. אם אתם מחדשים רהיט פורמייקה, תצטרכו גם פריימר (חומר מקשר) לפני הצבע.
5. מברשת ברוחב כ-5 ס"מ.
6. לכה שקופה לעץ, על בסיס מים.
7. בד ריפוד. אורך מטר צריך להספיק.
8. ספוג במידת מושב הכסא, במידה והספוג קרוע.
9. אקדח סיכות.
10. ספריי דבק או דבק חם.
11. דבק נגרים.

ואלה שלבי העבודה:

 1. הסירו את הריפוד של הכסא. תעזרו בסכין יפני ותמשכו. אם יש לכם סיכות על הכסא כמו אצלי במשענת הראש, קחו מברג ותוציאו אותן אחת אחת.

2. אם הכסא שבור או מתנדנד, הדביקו את החלק הרעוע בדבק נגרים.
3. שייפו היטב את העץ עם נייר שיוף 120. 

עם שרי, מנחת הסדנא, ומירב אייכלר, הלוחשת לבתים

4. פרקו את מושב הכסא. במקרה שלי הוא היה מוברג ב-4 ברגים מלמטה.

5. צבעו את כל חלקי העץ בצבע לעץ. ככל שהצבע שבחרתם יותר בהיר תצטרכו יותר שכבות כדי להגיע לכיסוי מלא. תעבדו עם מעט צבע על המברשת כדי שלא יווצרו טפטופים. לי הספיקו 2 שכבות צבע.

צריך לחכות מעט בין שכבה לשכבה, עד שתתייבש למגע. 

6. שטפו את המברשת ואז צפו את חלקי העץ בלכה שקופה. חכו לייבוש.
7. ציפוי המושב:

1. שימו את הבד הפוך על השולחן.
2. גזרו ספוג במידת המושב ושימו אותו על הבד, ועליו את מושב העץ, גם הוא הפוך.
3. חתכו את הבד כ-5 ס"מ יותר גדול מהמושב, בכל כיוון. 
4. מתחו היטב את הבד והדקו אותו למושב בעזרת אקדח סיכות. מתחילים באמצע צלע אחת, אח"כ באמצע הצלע שמולה, השלישית והרביעית, ואת הבד שבפינות מקפלים כמו שעוטפים ספר ומשדכים.
   אל תתקמצנו על הסיכות, זה הזמן להוציא אגרסיות!
5. הבריגו את המושב בחזרה לכסא.

8. ציפוי המשענת:

1. חתכו את הבד בגודל של הבד הקודם שהיה על המשענת. אם אין לכם אותו, אתם צריכים אורך שיאפשר להקיף את המשענת מלפנים ומאחור + כ-5 ס"מ. הרוחב כרוחב המשענת + 3 ס"מ. 
2. הניחו את הבד על המשענת כך שאמצעו על החלק העליון שלה. 
3. תתחילו בצד אחד, קפלו את הבד פנימה כדי ליצור מכפלת, והדביקו את הבד לעצמו בקיפול וגם לכסא. השתמשו בספריי דבק או באקדח דבק.
4. תמתחו את הבד וחזרו על הפעולה בצד השני.
5. בחלק התחתון יש לעשות מכפלת נוספת ואז להדביק אותה על הבד של הצד השני. השתדלו שהתפר יהיה בתחתית המשענת. נשמע קצת מסובך, אבל זה לא. תחשבו על עטיפת מתנה ותבינו :0)
6. אם לא יצא לכם הכי מתוח, תעשו כמוני, תצמצמו את העיניים ותסתכלו במטושטש על הכסא, או ממרחק בטחון של 2 מטר, ותגידו לעצמכם שזה מושלם.

9. מצאו לכסא החדש מקום בבית או בגינה ותעופו על עצמכם קצת. מה יש, מותר לפעמים...

תודה רבה לרשת ריביירה, ובמיוחד לתהל שארגנה את המפגש, לליאת רהב שהזמינה אותי, ולמירב אייכלר המקסימה שעבדה לידי ועזרה לי עם הבחירות.

נ.ב. נראה לי שסבתא יהודית היתה מרוצה מהתוצאה :0)


_______________________________________________________________________
אולי תאהבו גם:

עיצוב כרית

DIY - שולחן יצירה לילד/ה

היה היה פעם לול, שגדלו בו שני בנים חמודים. אח"כ הלול עבר לבית חדש וישנה בו ילדה מתוקה (שהבנים השתדלו מאוד לא להעיר).

עברו כמה שנים, הילדה גדלה ועברה ל"מיטה של גדולים", והלול נשכח לו עצוב בצד, מאחסן בתוכו כריות ודובים, צעצועים שפוזרו בחדר, ושאר בלגן.

ואז, יום אחד, אמא החליטה שהלול יהפוך לשולחן יצירה. היא לקחה מברג ופירקה את הסורג הקדמי של הלול, ואז פירקה גם את הקרש והרימה אותו לגובה המירבי.

מפה חד פעמית הודבקה על המשטח. פס של לוחות שעם שנקנה באיקאה לפני מליון שנה הודבק מאחור כדי שיוכלו להתלות עליו היצירות החדשות. חומרי היצירה נאספו ומוקמו על השולחן. שני כסאות קטנים שהיו בבית הצטרפו. הלול הפך לשולחן יצירה לתפארת.

הילדה ציירה מאושרת ציורים בצבעי גואש, ואח"כ גזרה אותם למשולשים שהפכו לשרשרת דגלונים מקסימה.

ומאז ועד היום הילדה המתוקה יושבת ומציירת ציורים על הלול, סליחה, על השולחן החדש. והלול שהפך לשולחן יצירה שמח ומאושר :0)

מה יהיה אחרי שהילדה המתוקה תגדל ותפסיק לצייר על הלול הישן? אל דאגה, אמא כבר תחשוב על משהו.

- תם ולא נשלם -

על אחיות וכלים ארמניים

בין העבודה, הילדים, הכביסות וההסעות בקושי יוצא לי לבלות זמן איכות עם האחיות המוצלחות והאהובות שלי. שירה היא מורה לריקוד ולגרפיקה ואמא לשני ילדים מתוקים וטליה היא צלמת מוכשרת שגרה בחיפה. החלטנו שפשוט צריך לקבוע עובדות בשטח וכנגד כל הסיכויים, תאמנו יום כיף.

התחלנו בארוחת בוקר מפנקת בדירה המתוקה ששיפצנו לטליה לא מזמן בכרמל. 

אחר כך היא לקחה אותנו למקום קסום בואדי ניסנס, שם, בסטודיו וחנות שלה לכלים ארמניים, קיבלה את פנינו רנה, אשה נעימה ומקסימה.  

רנה ואני

רנה הנחתה אותנו לבחור כל אחת כלי לצייר עליו ממבחר הכלים במקום ואז שקענו בהמון דוגמאות מעניינות לציור ארמני על כלים. לא היה קל, אבל בחרנו והתחלנו לעבוד. הציור הוא תהליך לא קצר המורכב מכמה שלבים - תחילה צריך להעביר את הציור לכלי, אחר כך לחזק את הציור בעפרון, לצבוע במכחול את קוי המתאר ובסוף לבחור צבעים ולמלא את המשטחים. 

רנה לוותה אותנו לאורך כל התהליך, יעצה והדריכה, וגם סיפרה לנו על עצמה ועל העם הארמני ואמנות הקרמיקה שלו. ידעתם שהמשפחה הארמנית שמוכרת אריחים וכלים מצויירים בעיר העתיקה הגיעה לירושלים לפני 100 שנה כדי לשפץ את האריחים של כיפת הסלע בהר הבית ונשארה בירושלים בעקבות הטבח של התורכים בארמנים?

אמנם הידיים עבדו, אבל תסמכו עלינו שניצלנו כל רגע לקשקש, לצחוק ולהשלים פערים. היה בוקר קסום של תרפיה ואני כבר מחכה לעשות את זה שוב, חייבת עוד קערה לסלט...

את הכלים לא מקבלים במקום, כי רנה צריכה לייבש ולשרוף אותם. אבל שווה לחכות! 

אה, ואפשר גם לקנות אצלה כלים מוכנים. עלות הסדנא היא לפי הכלי שבחרתם, אנחנו שילמנו בין 250 ל-330 ש"ח לכל אחת. 

אני כמובן ממליצה בחום על הסדנה. וגם על האחיות, אבל זה כבר עניין של מזל :0)

  רנה: 04-8514654, 0544699465, רחוב חורי 34 חיפה.

כרית - עשה זאת בעצמך

כריות מעוצבות זה עסק ממש לא זול (רק אתמול ראיתי כרית מדהימה בדנדו בדים ב-260 ש"ח. אאוץ'). ואין מה לאמר שזה כיף להחליף את הכריות של הספה מדי פעם ולחדש את מראה הסלון.

אז היום הצעה לפרויקט DIY קטן, פשוט וזול של כרית מעוצבת לפי הטרנד הגאומטרי שפלש לחיינו בשמחה. אני לא מאלה שמכינות לבד מלא דברים לבית (דנה ישראלי יכולה להמשיך לישון בשקט), אז אם אני אומרת שזה פשוט וקל אתם יכולים להאמין לי...

מה צריך:

1. כרית בצבע בהיר. אני קניתי כרית פשוטה בפוקס הום ב-50 ש"ח.

2. טוש שחור של שארפיס. אלה  טושים שמתאימים לבד ולא מחיקים. קצת קשה להשיג אותם בארץ, דווקא ברשתות הגדולות אין אותם. כמה טלפונים לחנויות ציוד משרדי באיזור שלכם ותמצאו חנות שמוכרת. או שאפשר להביא מחו"ל.

הוראות הכנה:

1. מציירים שורות אופקיות בטוש. תניחו את הכרית ככה שהטקסטורה של הבד תהיה אופקית, ואז הבד עצמו משמש כסרגל.

2. מציירים קו זיגזג בכל שורה, שנפגש עם קו הזיגזג שבשורה מעליו.

3. ממלאים בטוש את המשולשים העליונים בכל שורה.

4. מדי כמה שורות אפשר לעשות "קפיצה" בזיגזג, כלומר שהמשולשים לא ממש יפגשו עם אלה שבשורה מעליהם. בעיני זה נותן מראה יפה של עבודת יד.

5. אפשר למלא את כל הכרית או להשאיר חלק ריק, כמו שעשיתי כאן. אם אתם מחליטים להשאיר חלק ריק, אז בשורה האחרונה מציירים רק משולשים בלי קו אופקי שתוחם אותם. 

הערות וטיפים:

קצת סיזיפי, אבל לקח לי כ-40 דק'. גם סוג של תרפיה :0)

תעבדו בחדר מאוורר כי הטושים האלה די מסריחים. 

לא צריך להתאמץ לעשות את השורות ואת המשולשים מאוד מדויקים, כל היופי בעיני זה המראה של עבודת יד. 

אני ממליצה לעבוד מלמעלה למטה ומשמאל לימין כדי לא ללכלך את הידיים.

בואו נכניס קצת צבע

והיום על חדר שרותים שהיה אפור ועצוב עד שהחלטתי להכניס לו קצת צבע. לא שיפצתי, רק איבזרתי. בד"כ אני לא בקטע של עשה-זאת-בעצמך (לצערי), אבל הפעם נחה עלי הרוח והחלטתי לקנות מדף ולצבוע אותו בפסים עליזים (מי שיגלה מאיפה הגיעה ההשראה לצבעוניות יקבל שתי נקודות). עוד כמה טאצ'ים קטנים של צבע - מתלה נייר טואלט מגלויות כמו-ישנות שקניתי לפני המון שנים, צנצנת שחברה מוכשרת הכינה לי פעם, קצת אביזרים, וזה הכל בעצם.