ערסלים בבית

היום אני רוצה לכתוב על אחת ההברקות העיצוביות האהובות עליי (למדתי את זה מאבא שלי, שלקח את הרעיון מחבר ברזילאי) - לתלות ערסלים בבית. ולמה? מהרבה סיבות: [אם אין לכם כוח לקרוא הכל, אני אתן תקציר: ערסל בבית זה יפה ומגניב!]:

1. תודו שאין כיף מלהשתרע בערסל, אז למה לא בבית?
2. אם כתבתי בפוסט קודם על כורסאות שתמיד תופסים קודם את הכורסאות, אם יש ערסל (ומתגברים על החשש הראשוני) זה מקום הישיבה שנתפס ראשון.

3. הערסל יכול להפריד בין חללים בצורה קלילה. אצלי למשל, ערסל מפריד בין הסלון לפינת הטלויזיה / משחקים. מצד אחד אפשר לשבת עליו כחלק מפינת הישיבה בסלון, מצד שני אפשר לשכב עליו ולראות טלויזיה, ומצד שלישי הוא מסתיר קצת את הבלגן של הילדים, אבל לא את החלון.

לחילופין, אני אוהבת למקם ערסל בקצה הרחוק של סלון מלבני, ליד חלון גדול. ואז הוא גם משתלב באיזור הישיבה / טלויזיה וגם מהווה מקום כיפי לקרוא ולנוח.

4. הערסל הוא רהיט נייד ולא מחייב. הילדים משתוללים יותר מדי? תורידו את הערסל מוו אחד ותתלו את שני קצותיו על הוו השני. לחילופין, אפשר לנעוץ ווים של ערסל בכל מיני מקומות (בבית, בגינה, במרפסת) ולהעביר את הערסל ממקום למקום לפי הצורך.

5. אפשר לשבת על ערסל שתלוי כמו שצריך ביחד 2 - 3 מבוגרים + כמה ילדים.

6. הכי כיף להירדם או להרדים תינוק בערסל.
7. יחסית לכורסא או ספה מדובר ברהיט ישיבה ממש לא יקר (עניין של כמה מאות שקלים לכל היותר).
8. לילדים יש נדנדה בילט-אין בבית.
9. כששוטפים רצפה אפשר להערים עליו את כל הבלגן ולשטוף מתחת... :0)

אם תולים ערסל בבית, אז לא ערסל רשת פשוט, אלא ערסל בד עשיר. קצת קשה למצוא כאלה, מוכרים אותם בירידים כמו יריד חוצות היוצר בירושלים. אני מכירה זוג שמייבא ערסלים כאלה מברזיל, אני לא אפרסם כאן את הטלפון שלהם, אבל אם מישהו רוצה אני אשמח לתת לו אותו.

חיפשתי תמונת ילדות שלי בערסל, כי למיטב זכרוני בערך כל הילדות + ההתבגרות שלי עברה בערסל עם האחים והחברים שלי, ובסוף מצאתי (משמאל).

וגם מצאתי תמונה של איריס משנות ה-80 בערסל במרפסת שלי (שבטוח תהרוג אותי ששמתי אותה, אבל את לא עונה לי לטלפון אז בעייה שלך!). זו כזו תמונת אייטיז שהייתי חייבת לשים אותה (להגנתה יאמר שהתסרוקת נעשתה לטובת הצילום).

ועוד כמה תמונות עכשויות של ערסלים בבתים: